Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 48a

וּמוּתָּר בָּהּ מִיָּד.

Traduction

And he is permitted to marry her immediately afterward, without the need for her to undergo the process described in the Torah. The fact that the Rabbis do not suggest this course of action is evidently because they hold that even if she were to be rendered a slave and then immersed for the sake of emancipation, she would become Jewish only if she also accepted upon herself the yoke of mitzvot. Rav Sheshet assumes that the Rabbis would similarly rule that a regular slave who was immersed for the sake of emancipation becomes Jewish only if he also accepts upon himself the yoke of mitzvot.

Rachi non traduit

ומותר בה מיד. אלמא לר' שמעון עבד אין צריך לקבל בשעת טבילת שחרור ולרבנן דלא הוי תקנתא בהכי סברי צריך לקבל:

אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר — דִּכְתִיב: ''כָּל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף''. ''עֶבֶד אִישׁ'', וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה? אֶלָּא ''עֶבֶד אִישׁ'' — אַתָּה מָל בְּעַל כָּרְחוֹ, וְאִי אַתָּה מָל בֶּן אִישׁ בְּעַל כָּרְחוֹ.

Traduction

Rava said: What is the rationale for Rabbi Shimon ben Elazar’s opinion? As it is written with regard to the Paschal lamb: ''Every slave of a man that is bought for money, when you have circumcised him, then he may eat of it'' (Exodus 12:44). Could the use of the phrase ''slave of a man,'' rather than just: Slave, possibly indicate that the verse applies only to a man’s slave but not a woman’s slave? Certainly not; rather, the phrase ''slave of a man'' means that the slave himself is a man, i.e., an adult, and teaches that a slave who is a man you may circumcise against his will, and there is no need for him to accept upon himself the yoke of mitzvot, but you may not circumcise a gentile’s son who is a man, i.e., an adult who is not a slave, against his will.

Rachi non traduit

עבד איש ולא עבד אשה. בתמיה ואשה שקנתה עבדים ולא מלו מי לא הוו כשאר עבדים. אלא ע''כ האי איש אעובד כוכבים שמכרו קאי ולמעוטי בן איש וה''ק עבד שלקחת מן העובד כוכבים אתה מל בעל כרחו של עבד ואי אתה מל בן עובד כוכבים בעלמא דלאו עבד בעל כרחו ומדכתב רחמנא איש קרא יתירא למעוטי בן איש ש''מ ומלתה אותו בעל כרחו משמע דאי מדעתו היכי ממעט לבן איש ואי לא כתיב איש ה''א האי עבד לאו למעוטי בן אתא אלא היא גופא איצטריך לאשמועינן דמילת עבדים מעכבא בפסח. לשון אחר ועיקר עבד איש ה''ק עבד שהוא איש אע''פ שהוא גדול ובן דעת ומלתה אותו בעל כרחו ואי אתה מל בן [שהוא] איש גר הבא להתגייר אין לו כח למול בנו גדול בעל כרחו דגבי בנים כתיב המול לו כל זכר ולא כתיב בהו איש וגבי עבד כתיב איש למעוטי בן:

Tossefoth non traduit

אלא עבד איש אתה מל בעל כרחו. פי' בקונט' בלשון שני דעבד איש אע''ג שהוא גדול ובן דעת ומלתה אותו וגו' בעל כרחו ואי אתה מל בן איש גר הבא להתגייר אין לו כח למול בנו גדול בעל כרחו דגבי בנים כתיב המול לו כל זכר ולא כתיב בהו כל איש כמו גבי עבד ודבר תימה פירש דקרא דהמול לו כל זכר מוקמינן למילת זכריו שמעכבתו מלאכול בפסח וזה לא שייך אלא בבנים שנולדו בקדושה אבל מילת בניו שלא נולדו בקדושה אינה מעכבתו מלאכול בפסח ונראה דלא צריך קרא למידרש מיניה ואי אתה מל בן איש בעל כרחו דממילא ידעינן שלא יגיירוהו בעל כרחו ועוד דמיפת תואר שמעינן דאין מלין גר בעל כרחו דהא יפת תואר אין מטבילין אותה בעל כרחה מדאיצטריך רחמנא להמתין לה שלשים יום ובקבלה עליה אין צריך להמתין ולא נקטיה אלא לפרושי מילתיה דרשב''א דקאמר דמתחלה כופין לשם שפחות ולא לשם גירות אי נמי משום דנקט לה במילתיה דרבנן כשם שאי אתה מל בן איש נקט נמי בדרבי שמעון בן אלעזר לאשמועינן דאע''פ שאי אתה מל בן איש בעל כרחו עבד אתה מל בעל כרחו תימה דרשב''א קאמר לקמן דאין משהין אותו בא''י מפני הפסד טהרות עבד שאינו רוצה למול ומשמע דזקוק למוכרו ואמאי ימהלנו בעל כרחו וכן קשה דרבי יהושע בן לוי אית ליה בהשולח (גיטין דף לט:
ושם) נתיאשתי מפלוני עבדי אותו העבד אין לו תקנה אלא בשטר אלמא לית לי' ההיא דשמואל דבסמוך וא''כ דריש עבד איש אתה מל בעל כרחו ולקמן קאמר הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו עד י''ב חודש וימול אותו בעל כרחו ואומר ר''י דתקנת חכמים היא שלא יכשיל את רבו באיסור והיתר כיון דאין מקבל עליו עול מצות ועוד דאין טוב לחייבו במצות מאחר דאין חפץ לקיימם:

וְרַבָּנַן? אָמַר עוּלָּא: כְּשֵׁם שֶׁאִי אַתָּה מָל בֶּן אִישׁ בְּעַל כָּרְחוֹ, כָּךְ אִי אַתָּה מָל עֶבֶד אִישׁ בְּעַל כָּרְחוֹ. וְאֶלָּא הָכְתִיב ''כָּל עֶבֶד אִישׁ''? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל.

Traduction

The Gemara asks: And how would the Rabbis counter this argument? Ulla said that the Rabbis reason that just as you may not circumcise a son who is a man against his will, so too, you may not circumcise a slave who is a man against his will. The Gemara asks: But isn’t it written: ''Every slave of a man''? The Gemara explains: The Rabbis require that verse for that which Shmuel said.

Rachi non traduit

ורבנן. כשם שאין אתה מל בן איש [בע''כ] דהא לא כתיב בהו איש:

כך אי אתה מל כו'. ומילתא בעלמא היא ולא הקישא אלא ה''ק ליה כי היכי דמודית לן בבן ה''ה לעבד נמי דאין מגיירין בן דעת אלא מרצונו:

דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת וְאֵין צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כָּל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף''. ''עֶבֶד אִישׁ'', וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה? אֶלָּא: עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו — קָרוּי עֶבֶד, וְשֶׁאֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו — אֵין קָרוּי עֶבֶד.

Traduction

As Shmuel said: With regard to one who renounces ownership of his slave, the slave is emancipated, and he does not even require a bill of emancipation, as it is stated: ''But every slave of a man that is bought for money.'' Could the use of the phrase ''slave of a man,'' rather than just: Slave, possibly indicate that the verse applies only to a man’s slave but not a woman’s slave? Certainly not; rather, the use of the phrase indicates that only a slave whose master has possession of him, and can rightfully be described as: a slave of a man, is called a slave, but a slave whose master does not have possession of him is not called a slave, and therefore he is considered a freeman and does not require a bill of emancipation.

Tossefoth non traduit

המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור. תימה לשמואל תקשי ליה למה ליה שטרא בעבד כנעני יפקירנו ולימא ליה באפי בי תרי זיל דהכי דייק בפ''ק דקידושין (דף טז. ושם) גבי עבד עברי למה לי שטרא לימא ליה באפי בי תרי זיל ומשני עבד עברי גופו קנוי ואר''י דהכי פריך למה לי שטרא דאותו לשון עצמו הכתוב בשטר הרי את בן חורין הרי את לעצמך יאמר לו בעל פה דס''ד דאין צריך אלא מחילה מחוב שעליו ומסיק דגופו קנוי ואין הלשון הכתוב בשטר מועיל בעל פה אבל הפקר שמסלק רשותו מועיל אפי' בעל פה לשמואל וא''ת אמאי לא חשיב הפקר גבי קנינים של עבד בפ''ק דקדושין (גז''ש) וי''ל דלא חשיב אלא קנינים שמקנה הרב לעבד עצמו והפקר אינו אלא סילוק בעלמא שהרב מסלק עצמו מן העבד ועוד יש לומר דמילתא דאיתא בכל מילי לא קתני כדקאמר התם לענין חליפין ותנא דידן מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני:

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לְהוּ לְרַבָּנַן בִּיפַת תּוֹאַר, דְּלָא שָׁיְיכָא בְּמִצְוֹת. אֲבָל עֶבֶד, דְּשָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, הָכִי נָמֵי דַּאֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.

Traduction

Rav Pappa strongly objects to Rav Sheshet’s claim that the Rabbis of the baraita would hold that a regular slave who was immersed for the sake of emancipation becomes Jewish only if he also accepts upon himself the yoke of mitzvot: Say that you heard that the Rabbis insist on the acceptance of the yoke of mitzvot with regard to the case of a beautiful female prisoner of war, who was not involved in any mitzvot before being emancipated; however, with regard to a slave, who was initially involved in mitzvot before his emancipation, since as a slave he was obligated to observe certain mitzvot, perhaps even the Rabbis would agree that there is no need for the slave to accept upon himself the yoke of mitzvot.

Rachi non traduit

אימור דקא שמעת לרבנן. דפליגי אדרבי שמעון דלא הויא תקנתא:

ביפת תואר דלא שייכא במצות אבל עבד. ששהא אצלו כמה ימים וניהג עליו מצות הנוהגות בעבד מי שמעת להו דצריך לקבל:

דְּתַנְיָא: אֶחָד גֵּר וְאֶחָד לוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי — צָרִיךְ לְקַבֵּל. הָא לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל.

Traduction

As it is taught in a baraita: Both in the case of a convert and in the case of one who purchases a slave from a gentile whom he is now emancipating, the convert and the slave need to accept upon themselves the yoke of mitzvot in order to become Jewish. The Gemara infers: The baraita states the need to accept the yoke of mitzvot only in the case where one purchases a slave from a gentile, but if one purchases a slave from a Jew, then the slave does not need to accept upon himself the yoke of mitzvot, since he was involved in mitzvot before his emancipation.

מַנִּי? אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הָאָמַר: לוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי נָמֵי אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּשְׁמַע מִינַּהּ: דְּלוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי — צָרִיךְ לְקַבֵּל, אֲבָל לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל.

Traduction

In accordance with whose opinion is this taught? If one suggests that it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, that is incorrect because didn’t he say that also in the case of one who purchases a slave from a gentile, the slave does not need to accept upon himself the yoke of mitzvot? Rather, must it not be in accordance with the opinion of the Rabbis? And so, conclude from this baraita that in the case of one who purchases a slave from a gentile, the slave needs to accept upon himself the yoke of mitzvot, but in the case of one who purchases a slave from a Jew, the slave does not need to accept upon himself the yoke of mitzvot.

וְאֶלָּא קַשְׁיָא אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — לְעִנְיַן טְבִילָה תַּנְיָא.

Traduction

The Gemara asks: But if so, it is difficult to understand the meaning of the baraita cited above: This applies both for a convert and for an emancipated slave. That phrase appears to refer to the need for both a convert and an emancipated slave to accept the yoke of mitzvot, which is mentioned in the baraita beforehand. The Gemara explains: When that clause is taught, it is taught only with regard to the matter of immersion, which is mentioned immediately beforehand, but not with regard to the need to accept the yoke of mitzvot that is mentioned prior to that.

Rachi non traduit

לענין טבילה תניא. ששניהם שוים בטבילה שצריכים לטבול כשבאין לכלל ישראל גמור אבל לענין קבלה לא הושוו דעבד אין צריך לקבל בשעת טבילת שחרור:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ'', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תָּקוֹץ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּגַדֵּיל.

Traduction

§ Having cited it above, the Gemara focuses on the case of the beautiful female prisoner of war: The Sages taught: The verse states: ''And she shall shave her head and do her nails'' (Deuteronomy 21:12). The phrase ''do her nails'' is ambiguous. Rabbi Eliezer says: It means she cuts her nails. Rabbi Akiva says: It means she grows them.

Rachi non traduit

תקוץ. אצפרנים קאי ואע''ג דלאו ניוול גזירת הכתוב היא:

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נֶאֶמְרָה עֲשִׂיָּה בָּרֹאשׁ, וְנֶאֶמְרָה עֲשִׂיָּה בַּצִּפָּרְנַיִם. מָה לְהַלָּן הַעֲבָרָה — אַף כָּאן הַעֲבָרָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֶמְרָ[ה] עֲשִׂיָּה בָּרֹאשׁ, וְנֶאֶמְרָ[ה] עֲשִׂיָּה בַּצִּפָּרְנַיִם. מָה לְהַלָּן נִיוּוּל — אַף כָּאן נִיוּוּל.

Traduction

Each tanna explains the basis of his opinion: Rabbi Eliezer said: An act of doing is stated with regard to the head, that she should shave it, and an act of doing is stated with regard to the nails; just as there, with regard to the hair on her head, the Torah requires its removal, so too, here, with regard to her nails, the Torah requires their removal. Rabbi Akiva says: An act of doing is stated with regard to the head, that she should shave it, and an act of doing is stated with regard to the nails; just as there, with regard to the hair on her head, the Torah requires that she do something that makes her repulsive, so too, here, with regard to her nails, the Torah requires she do something that makes her repulsive, i.e., allowing them to grow.

Rachi non traduit

עשיה בראש. כלומר נאמר שם תיקון מצוה בראש דכתיב וגלחה:

וּרְאָיָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ''וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ'', מַאי עֲשִׂיָּה — הַעֲבָרָה.

Traduction

And a proof for the statement of Rabbi Eliezer may be adduced from the verse that states: ''And Mephibosheth, the son of Saul, came down to meet the king; and he had neither done his feet nor done his mustache'' (II Samuel 19:25). What is the meaning of doing in that context? Clearly it means the removal of his toenails and his mustache.

Rachi non traduit

לא עשה רגליו. לא קצץ צפרני רגליו:

ולא עשה שפמו. לא גלח שער שפמו. אלמא עשיה קרי להעברה:

Tossefoth non traduit

לא עשה רגליו. פי' בקונטרס צפרני רגליו ולר''י נראה דהיינו שער בית הערוה דהכי משמע פרק מצות חליצה (לקמן יבמות קג.) גבי מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה למימרא דלא מיקרי רגל מן הארכובה ולמעלה תא שמע ולא עשה את רגליו ומשני לישנא מעליא מכאן אין ראיה דשרי לגלח שער של בית הערוה דשמא מדרבנן אסור אבל בריש פרק ב' נזירים (נזיר נח:) קאמר רב בהדיא מיקל אדם כל גופו בתער אפילו שער בית השחי ובית הערוה כדמשמע התם דפריך עלה והתניא המעביר שער בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה ומשני כי קאמר רב במספרים והא בתער קאמר כעין תער וא''ת דבתר הכי קאמר בעי מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח א''ל אסור והא קא גדיל א''ל גבול יש לו משמע דבמספרים בעא מיניה אי שרי דאי בתער מאי פריך והא קא גדיל והלא יכול לגלח במספרים ושמא רב לא קבלה מרבי חייא ור''ת מפרש דבתער בעא מיניה והא דפריך והא קא גדיל ה''פ והלא אין זה תיקון ואין דומה כלל לתיקוני אשה שאין זה משום ייפוי אלא משום צער שגדל יותר מדאי ואפילו בתער אית לן למישרי ולפי זה צריך לומר שלא היה יודע ברייתא דלעיל שאוסרת ובה''ג גריס הכי אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער והתניא המעביר כו' כי קאמר רב בשאר אברים ובשאר אברים מי שרי והתניא העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים ומשמע ליה דאיירי ההיא ברייתא אף (בשאר אברים אע''ג דבבית השחי ובבית הערוה נמי איירי כדמוכח בתר הכי דכי קאמר רב במספרים כי תניא ההיא בתער ולפי זה בשאר אברים לא שרי אלא במספרים ובית השחי ובית הערוה אפי' במספרים אסור ומדרבנן דלא תקשי הך דהכא מיהו בה''ג של אספמיא כתוב אלא הא בתער והא במספרים והדר ביה משינויא קמא דשני) כי קאמר רב בשאר אברים ולגירסא זו שאר אברים ודאי אסור לגלח בתער אבל במספרים שרי אף בית השחי ובית הערוה ובערוך בערך גינוסטרא גורס כגירסת ספרים שלנו ובתשובת הגאונים שרי לגלח בית השחי ובית הערוה כי מגלח כל גופו מראשו ועד רגליו ולא משמע דאיירי במצורע דפשיטא הוא אלא במגלח לרפואה כיון דמגלח כל גופו אין זה ייפוי אלא ניוול ותדע דלא משתמיט בשום דוכתא גבי מצורע שיהא עשה דמצורע דוחה לאו דלא ילבש גבר אלא לאו דהקפת הראש וזקן גרידא:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ'',

Traduction

The Sages taught in a baraita: The verse states: ''And she shall bewail her father and her mother a month of days and after that you may come to her'' (Deuteronomy 21:13).

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source